חידון חגי תשרי    
כתבה וערכה - מזל מלכא
שאלה 1
חודש תשרי על פי המקרא הוא:
החודש השני של השנה.
החודש השנים עשר.
החודש השביעי של השנה.
החודש הראשון של השנה.
שאלה 2
משמעות המושג "סליחות":
בקשת סליחה מחבר.
פרקי תפילות ופיוטים שתוכנם בקשה לסליחה, הנאמרים בחודש אלול.
שיר אהבה שכתבה המשוררת לאה גולדברג בשנת 1938
שיר שהשתתף בפסטיבל הזמר העברי בשנת 1977 ושרה אותו הזמרת יהודית רביץ.
שאלה 3
מסימני ראש השנה:
שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, זית, רימון ודבש.
תמרים, שקדים, וכל מיני דברי מתיקה.
תפוח בדבש, רימון, ירקות כמו סלק וכרישה, ראש של דג או ראש כבש.
ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס, ערבה.
שאלה 4
"תשליך" הוא:
הלכה של טבילה במקווה להיטהרות לפני יום הכיפורים.
תפילה הנאמרת בראש השנה ליד מקווה מים, ובה בקשה להשליך את העוונות למים.
תפילה הנאמרת במוצאי יום כיפורים.
הלכה של חכמים להתרחץ בנהר בערב ראש השנה.
שאלה 5
"כתיבה וחתימה טובה":
מנהג של ילדים לחתום בספרי זכרונות.
מנהג של שליחת "שנות טובות" לפני ראש השנה.
מנהג בראש השנה לברך איש את חברו בברכה: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
תפילה הנאמרת ביום כיפורים.
שאלה 6
מה הכוונה בביטוי: "עברות שבין אדם למקום" ?
עברות שנעשו בכל מקום בארץ ישראל.
עברות שלא ניתן לכפר עליהם.
עברות שנעשו בין אדם לחברו.
עברות שנעשו בין האדם כלפי אלוהיו.
שאלה 7
השופר שימש בעת העתיקה:
לטקסים, כדי להקהיל את העם למקום הכינוס.
כל התשובות נכונות.
בערב שבת היו תוקעים בשופר שש תקיעות כדי להכריז על כניסת השבת.
להכריז על יציאה למלחמה, ולעורר את העם להלחם.
שאלה 8
סדר תקיעת השופר הוא:
תקיעה, שברים, תרועה תקיעה.
תקיעה, תרועה, שברים.
שברים, תקיעה, תרועה.
תרועה, שברים, תקיעה.
שאלה 9
"בין כסה לעשור" הוא כינוי:
כל התשובות נכונות.
לימים המתחילים בא' תשרי ומסתיימים בי' תשרי.
לעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
לימים שבין " כסה" - היום בו הירח מכוסה, ולא נראה בשמים, ל"עשור" - ליום העשירי.
שאלה 10
"הימים הנוראים" הוא כינוי:
לימים של חודש אלול בהם נאמרים הסליחות.
לימים מראש השנה ועד יום כיפור, שהם על פי ההלכה ימי דין ומשפט.
לכל הימים של חודש תשרי, שהם ימי תשובה.
למלחמת יום הכיפורים שחל בשנת 1973.
שאלה 11
מהן ה"כפרות"?
ביטוי חיבה השגור בפי האמהות לילדיהן.
אוסף פיוטים ותפילות ליום הכיפורים.
תפילה הנאמרת ביום הכיפורים, בו מבקשים כפרה על העוונות.
מנהג הנערך לפני יום כיפור, ומטרתו לכפר על העוונות.
שאלה 12
תפילת "כל נדרי" היא:
תפילה הפותחת את ערב יום הכיפורים, ונאמרת לפני שקיעת החמה.
תפילה הנאמרת כאשר יהודי מאמין מחליט לנדור נדר.
תפילה הנאמרת ע"י יהודי מאמין בעת שעורך את טקס התשליך.
תפילה הנאמרת בימי הסליחות לפני ערב ראש השנה.
שאלה 13
"ונתנה תוקף" :
פיוטים ומזמורים לשבת.
פיוט הנאמר בתפילת מוסף בראש השנה וביום הכיפורים.
שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר.
תפילה הנאמרת בראש השנה וביום הכיפורים.
שאלה 14
מהו ה"מחזור"?
תחילתו של מעגל השנה היהודי בסוף חודש אלול ובו קמים היהודים לסליחות.
ספר תפילות הנפרד מן הסידור, ובו התפילות לראש השנה, ליום הכיפורים, ולשלושת הָרְגָלִים.
חזרה על דברי שליח הציבור בבית הכנסת בערב ראש השנה.
ספר תפילות מיוחד המתחיל את מחזור קריאת התורה בשמחת תורה.
שאלה 15
"תפילת נעילה" היא:
תפילה הפותחת את השנה החדשה ונועלת את קודמתה.
התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים, והיא נועלת את יום זה.
תפילה הנועלת את אחרון חגי תשרי – שמיני עצרת.
תפילה הנאמרת בשמחת תורה כאשר נועלים את ספרי התורה בארון הקודש.
שאלה 16
חוגגים את חג סוכות לזכר:
הישיבה של בני ישראל בסוכות לאחר יציאתם ממצרים.
הסוכות שהקימו רועי הצאן בארץ ישראל.
הסוכות שהקימו העולים לרגל לירושלים.
הסוכות שבנו בני ישראל בעונת האסיף במטעים ובכרמים.
שאלה 17
ארבעת המינים מסמלים את:
העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים.
ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה.
ארבעה טיפוסים בעם ישראל: הטעם משול לעשיית מצוות, והריח למעשים טובים.
ארץ ישראל וצמחייתה.
שאלה 18
ה"אושפיזין" הוא כינוי ל:
מנהג לעריכת סעודת חג חגיגית בסוכה.
ירקות מבושלים כמו: דלעת סלק הנאכלים בערב ראש השנה.
אבות האומה שעל פי המסורת, מתארחים בסוכה: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד.
כינוי לארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, המברכים עליהם בסוכה.
שאלה 19
"שמיני עצרת" הוא:
היום שלאחר חג הסוכות שנקרא גם שמחת תורה.
כל התשובות נכונות.
יום שמחת תורה, בו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ועורכים שבע הקפות.
יום בו מסיימים לקרוא את התורה, ומתחילים שוב לקרוא בפרשה הראשונה בספר בראשית.
שאלה 20
מה היא שמחת בית השואבה?
חגיגה מיוחדת שנערכה בזמן שבית המקדש היה קיים, וקשורה לשאיבת מים לנסך.
שמחה שנערכת מידי שנה בישוב בית השואבה באזור ירושלים.
פולחן שנערך בימי בית המקדש בו התיזו מים על העולים לרגל.
שמחה שנערכה בימי חג הסוכות בה מזמינים אורחים לסוכה.